כל מה שראמן טוב צריך זה אופי, משהו שנשאר איתך ומשהו לספר עליו. קערות מרק יש בשפע, אבל קצת חספוס ועניין מייצרים ראמן בולט מהשאר שתמיד כיף לחזור אליו. וזה הסיפור של נאגי.
זו ראמנייה קשוחה שמאכילה את שיכורי העיר. נמצאת במרכז מתחם הבארים Golden Gai ופתוחה 24 שעות, כמו העיר עצמה.
בכל שעה שהגעתי היה תור. ואחרי המתנה קצרה עולים בגרם מדרגות תלול אל חלל אכילה ברוחב של מזדרון. הישיבה על דלפק צר במיוחד, אין כמעט מקום לזוז ולתמרן. נשענתי אחורה בקושי רק כדי לצלם. אין לי מושג איך השיכורים שומרים על היציבות פה.
בכל שעה שהגעתי היה תור. ואחרי המתנה קצרה עולים בגרם מדרגות תלול אל חלל אכילה ברוחב של מזדרון. הישיבה על דלפק צר במיוחד, אין כמעט מקום לזוז ולתמרן. נשענתי אחורה בקושי רק כדי לצלם. אין לי מושג איך השיכורים שומרים על היציבות פה.
הרבה מגיעים לכאן בגלל הציר המיוחד, אבל אותי מעניינות דווקא האטריות שלא דומות לשום ראמן אחר.
מקבלים שני סוגים. האחת רחבה ודקיקה.
השניה, שהיא המעניינת יותר, היא גירסה מחוספסת וגסה לאטריות ראמן. אלו אטריות עבות ומגושמות באופן מוגזם. נגיסות, קפיציות וטעימות מאין כמותם. מבחינתי אטריות הראמן הטובות בטוקיו.
הציר הוא עניין של טעם. ולאחרונה הוא השתנה והתחזק מאד. הטעם הדגי מורגש מאד, והוא הרבה פחות צלול ויותר מחוספס. אם כל זה לא מספיק לכם, אז יש שמן דגים מועשר בסרדינים.
אכולת קנאה רק אסב את תשומת הלב לכך שכותבים מסדרון ולא מזדרון. אפשר למחוק את תגובתי
השבמחקהייתכן שנאגי נסגרה? גוגל מציג אותה כPermanently closed...
השבמחק