איזקאיות הם המקום לשחרר עניבות אחרי יום עבודה, להפסיק להיות יפני ולהתנהג כמו אדם חברותי. בדרך כלל אלו אולמות ישיבה בגדלים שונים, והקרבה לאחרים ביחד עם האלכוהול עושים את העבודה.
אונודאדו שונה בנוף הזה, זו איזקייה גבוהה שמפרידה בין הסועדים ומספקת ארוחת ערב רגועה ושקטה יחסית למי שרוצה להתבודד בקבוצות קטנות.
על הבר אפילו יש וילונות כל 2 כסאות כדי ליצור את האינטימיות הזו. כמה מוזר.
ובכל זאת, טעמנו שם כמה מנות נהדרות -
פתיח (אוטושי) של ירקות וקציצת דג מאודים. מקובל מאד לחלק אותו לסועדים ולגבות עליו תשלום בכל האיזקיות. אפשר לראות בזה תחליף לטיפ אבל עם תמורה.
צדפה טרייה, מושלמת.
קוד שחור צלוי במיסו. מבחינתי זה הדג המושלם לקומבינציה הזו.
סנמאה (״חרב של סתיו״), או פסיפק סאורי אצלנו.
סשימי
סורבה יוזו, מושלם אחרי דג.
ואת זה מאיה הכתירה בתור הקינוח הטוב של הטיול, ומיד הזמינה אחד נוסף.
״טופו גרעיני משמשים״ בתפריט. בפועל, ג׳לי חלבי רוטט בטעם ציאניד, אבל בקטע טוב.
לתוכן של גרעיני המשמש יש טעם של שקדים מרקים, מהם אפילו מכינים את ליקר ה״שקדים״ אמרטו. כנראה השרו את חלב הסויה בשקדים האלו, וממנו יצרו טופו רך-רך-רך. מעדן רוטט.
אונודאדו שונה בנוף הזה, זו איזקייה גבוהה שמפרידה בין הסועדים ומספקת ארוחת ערב רגועה ושקטה יחסית למי שרוצה להתבודד בקבוצות קטנות.
על הבר אפילו יש וילונות כל 2 כסאות כדי ליצור את האינטימיות הזו. כמה מוזר.
ובכל זאת, טעמנו שם כמה מנות נהדרות -
פתיח (אוטושי) של ירקות וקציצת דג מאודים. מקובל מאד לחלק אותו לסועדים ולגבות עליו תשלום בכל האיזקיות. אפשר לראות בזה תחליף לטיפ אבל עם תמורה.
צדפה טרייה, מושלמת.
קוד שחור צלוי במיסו. מבחינתי זה הדג המושלם לקומבינציה הזו.
סנמאה (״חרב של סתיו״), או פסיפק סאורי אצלנו.
סשימי
סורבה יוזו, מושלם אחרי דג.
ואת זה מאיה הכתירה בתור הקינוח הטוב של הטיול, ומיד הזמינה אחד נוסף.
״טופו גרעיני משמשים״ בתפריט. בפועל, ג׳לי חלבי רוטט בטעם ציאניד, אבל בקטע טוב.
לתוכן של גרעיני המשמש יש טעם של שקדים מרקים, מהם אפילו מכינים את ליקר ה״שקדים״ אמרטו. כנראה השרו את חלב הסויה בשקדים האלו, וממנו יצרו טופו רך-רך-רך. מעדן רוטט.
אין תגובות
הוסף רשומת תגובה