המסעדה היחידה בפוקואוקה שמגישה בשר קובה אמיתי ומשוייש.
זו מסעדת יאקי-ניקו, שבה האורחים יושבים סביב גריל אישי, וכל אחד צולה בעצמו לפי החשק.
הזמנו מבחר גדול של בשרים, כולם באיכות בלתי נתפסת.
זו באמת לא קלישאה. הצלייה המהירה ממיסה את השומן, ומשאירה בשר נימוח כמו חמאה, פשוט ככה. ״נמס בפה״ עם חותמת.
ביפן אפילו סטייקים לא אוכלים בסכין ומזלג, ולכן הבשר מוגש פרוס מראש. כל חתיכה בעובי ובגודל שמתאים לה.
אני ממליץ להתחיל בצלייה חזקה במרכז הגריל, עד שהנתח משחים רק במעטה החיצוני, ולהזיז אותו לשולי הגריל כדי שיתבשל לאיטו במרכז. בדומה לרוסטביף אבל מזורז הרבה יותר.
את הבשרים טובלים במגוון רטבים. אחד מהם הוא דמי גלאס של חמאה וסויה שממיסים על הגריל.
והאהוב עליה, רוטב לימוני עדין שעזר לחתוך את השומניות.
לא התאפקנו והזמנו גם קארי יפני. מאכל הרחוב קיבל טוויסט יוקרתי של פיסות בשר שהיו תבלין בפני עצמם. אני נזהר בהגדרות, אבל היה לו טעם כמעט שוקולדי רק בזכותם.
עדיף ללכת עם חבר יפני או עם מישהו שדובר את השפה.
חובה להזמין מקום, אפשר לעשות את זה בטלפון או דרך האתר שלהם, אבל גם כן ביפנית בלבד.
זו מסעדת יאקי-ניקו, שבה האורחים יושבים סביב גריל אישי, וכל אחד צולה בעצמו לפי החשק.
הזמנו מבחר גדול של בשרים, כולם באיכות בלתי נתפסת.
זו באמת לא קלישאה. הצלייה המהירה ממיסה את השומן, ומשאירה בשר נימוח כמו חמאה, פשוט ככה. ״נמס בפה״ עם חותמת.
ביפן אפילו סטייקים לא אוכלים בסכין ומזלג, ולכן הבשר מוגש פרוס מראש. כל חתיכה בעובי ובגודל שמתאים לה.
אני ממליץ להתחיל בצלייה חזקה במרכז הגריל, עד שהנתח משחים רק במעטה החיצוני, ולהזיז אותו לשולי הגריל כדי שיתבשל לאיטו במרכז. בדומה לרוסטביף אבל מזורז הרבה יותר.
את הבשרים טובלים במגוון רטבים. אחד מהם הוא דמי גלאס של חמאה וסויה שממיסים על הגריל.
והאהוב עליה, רוטב לימוני עדין שעזר לחתוך את השומניות.
לא התאפקנו והזמנו גם קארי יפני. מאכל הרחוב קיבל טוויסט יוקרתי של פיסות בשר שהיו תבלין בפני עצמם. אני נזהר בהגדרות, אבל היה לו טעם כמעט שוקולדי רק בזכותם.
עדיף ללכת עם חבר יפני או עם מישהו שדובר את השפה.
חובה להזמין מקום, אפשר לעשות את זה בטלפון או דרך האתר שלהם, אבל גם כן ביפנית בלבד.
אין תגובות
הוסף רשומת תגובה