הביקורות באינטרנט רעשו סביב חנות הגיוזות הזו, והגענו לבדוק.
40 של המתנה בתור בין גאייג׳ינים שגם להם יש חיבור אינטרנט הובילו אל ספסל צפוף במקום בפינת המסעדה.
הכל היה טעים ונחמד, שום דבר להתלהב ממנו, שום דבר לספר בבית.
הצוות מקסים, דובר אנגלית מושלמת. חברותי מאד, למרות הלחץ וקהל הדחוס. בכלל, המקום מאד לא ״יפני״ ובטח שלא קיוטואי באווירה. עם כל הזרים שסביבנו הרגשנו כמו באיזו מסעדה אסייתית בניו יורק. בדיוק מה שרציתי להמנע ממנו.
הכל היה טעים ונחמד, שום דבר להתלהב ממנו, שום דבר לספר בבית.
הצוות מקסים, דובר אנגלית מושלמת. חברותי מאד, למרות הלחץ וקהל הדחוס. בכלל, המקום מאד לא ״יפני״ ובטח שלא קיוטואי באווירה. עם כל הזרים שסביבנו הרגשנו כמו באיזו מסעדה אסייתית בניו יורק. בדיוק מה שרציתי להמנע ממנו.
כמה גיוזות חריפות מאד
(״על אחריותכם״ בתפריט, ממש ככה)
(״על אחריותכם״ בתפריט, ממש ככה)
״גיוזה״ מיובה (קרום טופו, דבר נפלא בעצמו)
ומנת הדגל של המסעדה. קריספי, חם, טרי, טעים. כמו בכל מקום רציני אחר.
