חדר כושר ציבורי בטוקיו

פוסט אורח מאת: מאיה
חלק מאיתנו אוהבים את שגרת הכושר שלהם. חלק קטן מאיתנו פסיכי מספיק כדי לנסות לשמור, ולו במעט, על קצת מהשגרה הזו בזמן טיולים בחו"ל. אני אחת מאלה. והיפנים האלה לא יודעים איך לאכול אותי. חדרי הכושר ביפן לא מקבלים בברכה את מי שאין לו מנוי. על כניסה חד פעמית הם לא שמעו, אבל ישמחו להציג לך, גאיג'ין לבנבן נחמד שכמותך, נייר מודפס בפונט ענק שמסביר באנגלית: "האם אנחנו מאפשרים כניסה חד פעמית בתשלום? לא! אבל יש בטוקיו ג'ים ציבורי, לך לך לשם יא מצורע"

יוצאת הדופן היא רשת חדרי הכושר Gold's Gym שגובים מחיר גבוה, אך לא מופרז לחלוטין (ביחס לארץ) של כ-90 שקל לכניסה חד פעמית. יש להם גם הרבה סניפים ברחבי יפן, וטוקיו בפרט, ורמת המכשירים גבוהה למדי.

אבל הפעם החלטתי לרדת אל העם ולנסות את מזלי על הימור מוחלט. מצאתי את עצמי בחדר כושר ציבורי בצפון שיבויה בעל השם האימתני Tokyo Metropolitan Gymnasium. היחיד בעיר שניתן גם להכנס אליו עם קעקועים (בהרבה מקומות אסור להכנס עם קעקועים, שלרוב מרמזים על השתייכות לכנופיות יאקוזה). 


כדקה הליכה מתחנת הJR (תחנת Sendagaya) נמצא הבניין הגדול הראשי (בו יש אולם גדול שבדיוק עבדו בו על זירת היאבקות סומו!) 



מימינה לו נמצא בניין ה- sub arena / fitness arena, בו נמצאת בריכה וחדר כושר.



קונים כרטיס כניסה ב-600 ין (כ-20 ש"ח) במכונות בכניסה (בדיוק כמו שקונים כרטיסים לרכבת או ארוחה בדוכן ראמן), ומשתמשים בו כדי לעבור במחסום (שכמובן אפשר לגמרי לחלוף לצידו בטעות ולהכנס בלי כרטיס).
יש לוקרים מסודרים, מקלחות וחדרי הלבשה לבנים ובנות
אסור בתכלית האיסור לצלם בכל המתחם, כולל איזור החדר כושר, אבל הצלחתי להגניב כמה תמונות, כי זה היה גדול ממני (ואני לא צלמת סתרים מוכשרת כמו גל, ולכן גם יצא קצת עקום).

 
באמצע החדר כושר עומד מדריך בשילוב ידיים ושומר.


לא יודעת על מה הוא שומר או ממה הוא שומר, בעיקר עושה סדר על לוח הזמנת המכשירים (!!).



רוצים לעשות סקווטים במכונת הסמית (מכונה מס' 5)? בטח שרוצים. קחו לכם את מגנט מס' 5 ותמתינו יפה בצד עד שהמשתמש הנוכחי יסיים (לא צריך לנחש מתי, הוא חייב לכתוב על הלוח מתי הוא הולך לסיים).



את הנוהל הזה שכתבתי לכם ב-10 שניות לקח לי 10 דקות להבין. כי במקום פשוט לתת לי רגע לקרוא את השלט, שהיה גם באנגלית, המדריך קד, התנצל והתנשף בלחץ תוך כדי ניפוף ידיים עד שהבנתי לבד איכשהו.


כמובן שכל השחיפים היפנים שמרימים משקולת של 2 קילו ומתייפחים וגונחים כאילו זה גלגל של משאית, מעולם לא ראו בחורה מרימה משקולת, בטח ובטח שלא גאיג'ינית לבנבנה רומניה. אז גם שם היו קטעים וצחוקים.



אה, וכמובן שעל כל מכונה בחדר כושר יש מעין מגבת קטנה ובקבוק ספריי חיטוי ואחרי כל שימוש כולם עוברים בקפדנות ומנקים אחרי עצמם. אחחח, כמה קלאסה.
לסיכום: מומלץ, מתוחזק היטב, אבל אל תצפו להולמס פלייס. עדיף מלעלות ולרדת במדרגות במלון, הא?



יש שני אולמות אימון במתחם (חוץ מהבריכה, אותה לא בדקתי) - אחד, טריינינג רום A,  למשקולות חופשיים, והשני, טריינינג רום B, למכשירים (חזה, רגליים, גב, וכו') שבו יש גם מכונות כושר כמו הליכונים, אליפטיקל, אופני כושר, וכו'. עושה רושם שיש גם סטודיו גדול ומסקרן לחוגים (אולי אפילו יש זומבה?? וואו זאת תהיה חוויה!!)

הערה: בכל רובע (ward) ביפן שמכבד את עצמו (לפחות בערים הגדולות), יש חדר כושר פתוח לציבור. נסו למצוא אחד קרוב אליכם בגוגל, או שתשאלו בקבלה במלון לגבי זה. המילה ביפנית היא kuritsu - 区立ジム



2 תגובות

  1. ממש מרשים, אני הולכת ל<"a href=https://goof1.co.il/">חדר כושר בתל אביב, אבל זה לא כמו טוקיו.

    השבמחק
  2. איזה כתבה איכותית, מאוד מעניין איך חדרי כושר פועלים ביפן, אני מנסה לא להפסיד אף אימון כושר, בקייץ הבא נוסעה ליפן, שווה לבדוק

    השבמחק

© Street Food Fighter
Maira Gall